בישול בחמש דקות Take 2 (או: באמאשלי, הפעם זה לוקח ככה)
אזהרת שימוש: פוסט זה לא נועד לבעלי לב חלש.
בעקבות הנסיון האחרון שלי לכתוב על אוכל, הגיעו אלי תלונות שזייפתי ושהמתכונים להכנה בחמש דקות שהצעתי לא באמת לוקחים חמש דקות.
זה נכון, כמובן – אני גוזמאית ידועה ואותו פוסט לא יצא מן הכלל במובן זה. עם זאת אני תמיד נענית בשמחה לאתגרים ולכן החלטתי להביא בפניכם את רשימת המתכונים האמיתית שאני מכינה בחמש דקות (ולא רגע יותר).
כיוון שאין לי ספק שבמהלך הקריאה תתהו אם המתכונים שאני מציעה הם אכן אכילים – אני אדרש לשאלה זו כבר עכשיו: כן.
את כולם הגיתי בתקופה האפלה הקרויה גיל ההתבגרות שלי, כאשר הייתי מבוגרת מספיק בשביל שיהיה הגיוני לצפות ממני להאכיל את עצמי, ועצלנית מכדי לעשות קניות או לבשל (יש דברים שאף פעם לא משתנים).
דייסה במיקרו
באופן מפתיע למדי, המתכון הזה אכן טעים, ואם זכרונות הילדות שלכם, כמו שלי – אפופים באדיה המהבילים של דייסת שיבולת שועל דביקה בערב חורפי וקר, אתם תהנו ממנה.
מה עושים?
מוצאים כוס שמתאימה למיקרו, בגודל 300 מיליליטר שכזו, מהסוג שכיף לשתות בה קפה.
שמים בתוכה 5-6 כפות של שיבולת שועל. יותר אם דייסה במרקם של טיט עושה לכם את זה, פחות אם אתם מתכננים לשתות אותה.
מוסיפים כף (או כף וחצי אם נורא אוהבים מתוק) של סוכר, וקמצוץ של קינמון.
אם רוצים, אפשר גם להוסיף טיפה של תמצית ווניל.
ממלאים את הכוס בחלב ומערבבים כדי שלא יווצרו גושי שיבולת שועל.
מכניסים למיקרו בעוצמה גבוה.
איך יודעים שמוכן?
מציצים על הדיסה מבעד לחלון ושמים לב למה שקורה בכוס. בשלב כזה או אחר שיבולת השועל תנסה לפרוץ את גבולות הכלא שלה ולטייל בתחתית המיקרו. זה הזמן לעצור – לא דקה לפני, לא דקה אחרי.
לוקחים קצת בכף, עושים הרבה "פו" כי לדייסה יש את הטמפרטורה, המרקם ופוטנציאל ההרס של לבה רותחת, עוצמים עיניים ומדמיינים שזו עוגה נוזלית.
מרק אינסטנט
הרבה אנשים חושבים שמטרתם של מוצרי הבישול ברגע שמציפים את מדפי הסופרים היא לחקות באופן מהימן ככל האפשר את חוויית המזון הביתי. טעות מרה! במתכון זה אנו נשחזר באמצעות מוצרים שנמצאים בארון של כל אחד ואחת מאתנו את חוויית ה"נמס בכוס" הזכורה לטוב מימי השירות הצבאי.
איך עושים?
בכוס מתאימה למיקרו (זו מהמתכון הקודם, נו):
כף של שיבולת שועל. שימו לב שכאן משתמשים רק בכף אחת. בעוד שבדיסה שיבולת השועל היתה הבסיס למתכון והיוותה את ה"אוכל" בכל הסיפור, כאן היא רק נועדה להסמיך מעט את המרק ולהוות תחליף לעמילן המעובד שממלא פונקציה זו במוצר הקנוי.
כפית שמנה של אבקת מרק.
זה הכל, זה הבסיס.
Pimp My Soup – מעל זה אפשר להוסיף מה שבא לכם כמובן. אני כבר התנסתי עם עגבניות מיובשות, כפית של רסק עגבניות, לימון וכל מיני שילובי תבלינים, אבל זכרו – אבקת המרק חשובה ביותר ואנחנו רוצים לשמור על הדומיננטיות שלה. אחרי הכל – היא זו שנותנת למרק את טעם המונוסודיום-גלוטומט המוכר והאהוב!
ממלאים את הכוס במים חמים ומכניסים למיקרו לדקה כדי ששיבולת השועל תתבשל מעט.
עוצמים עיניים ומדמיינים שאנחנו בש"ג ב 4 בבוקר בלילה גשום[1].
כריך בריאות
את הכריך הזה נתן להרכיב בקלות ממצרכים שיש בכל בית, במיוחד אם זה הבית של אמא שלי[2] . יש בו את כל אבות המזון[3] , נראה נהדר, ומכיל מעט מאד קלוריות. אידיאלי אחרי אימון או סתם אם חוזרים הביתה מהלימודים ואין מה לאכול.
הכנה
מוציאים את שתי פרוסות הלחם הקל האחרונות שנשארו זרוקות בשקית בירכתי המקרר[4]. קולים את הפרוסות שתי דקות בטוסטר כדי לטשטש מעט את הטעם של המקרר[5].
פותחים קופסת טונה – יותר טעים בשמן, אבל יותר בריא במים. מסדרים שכבת טונה על הפרוסות.
מעל הטונה שמים כמות נדיבה של קוטג'
מעל הקוטג' מקשטים כיד הדמיון הטובה באמצעות קטשופ[6].
אוכלים בידיים ולא עוצמים עיניים לרגע – הסנדוויץ הזה נוטה להתפרק לכל כיוון.
קינוח מושחת
קונים גלידת בן אנד ג'ריס וקופסת עוגיות.
אוכלים את הגלידה עם העוגיות וחוטפים sugar rush, מעבירים את הלילה בצהלות פרועות.
קמים בבוקר רעבים ונזכרים בקופסת חמאת הבוטנים שבמקרר.
מדביקים את העוגיות שנשארו זוגות-זוגות באמצעות חמאת הבוטנים ואוכלים אותן בתור ארוחת בוקר.
מאבדים תאבון לשארית היום ומבלים אותו בשכחה ברוכה.
זהו להיום.
אם תרצו ממש אני אנדב לכם גם את מתכון הגזרים המבושלים במים (וזהו) שלי, חטיף הטלויזיה המנצח – כרוב (וזהו) וה All Time Favorite – קורנפלקס בטעם במבה עם מילקי ושוקולד פרה!
[1] ואף מילה על מתכון הלוף, טונה וגרגרי התירס שלי לימי מטווחים.
[2] שבאופן נורמלי אין בו מצרכים.
[3] פחמימות, חלבונים וקטשופ.
[4] ומוודאים שאין עליהם עיגולי עובש, למרות שגם כאלה אכלתי וגם מהם לא מתים.
[5] ושל הלחם עצמו.
[6] בהן צדקי – קטשופ עם קוטג' הוא אחד השילובים הטעימים והמפתיעים, וכל החברים שלי שניסו הסכימו איתי. טונה… טונה זה כבר סיפור אחר. טונה זה למתקדמים.
