ארכיטקטורה ארגונית – אלה תולדות

מתוך הרצאה של פיליפ סטארק.

ההרצאה עצמה קשה בגלל השפה המשובשת והיא גם פילוסופית מאד, אבל הקטע הזה מעניין אותי כמשל בפני עצמו:

We must remember, and we can see that in any book of my son of 10 years old, that life appears four billion years ago, around — four billion point two?

Voice offstage: Four point five.

Yes, point five, OK, OK, OK! I'm a designer, that's all, of Christmas gifts. And before, there was this soup, called "soupe primordiale," this first soup — bloop bloop bloop — sort of dirty mud, no life, nothing. So then — pshoo-shoo — lightning — pshoo — arrive — pshoo-shoo — makes life — bloop bloop — and that dies. Some million years after — pshoo-shoo, bloop-bloop — ah, wake up! At the end, finally, that succeeds, and life appears. We was so, so stupid. The most stupid bacteria. Even, I think, we copy our way to reproduce, you know what I mean, and something of — oh no, forget it.

After, we become a fish; after, we become a frog; after, we become a monkey; after, we become what we are today: a super-monkey, and the fun is, the super-monkey we are today, is at half of the story. Can you imagine? From that stupid bacteria to us, with a microphone, with a computer, with an iPod — four billion years. And we know, and especially Carolyn, that when the sun will implode, the earth will burn, explode, I don't know what, and this is scheduled for four, four billion years? Yes, she said, something like that. OK, that means we are at half of the story. Fantastic! It's a beauty! Can you imagine? It's very symbolic. Because the bacteria we was had no idea of what we are today. And today, we have no idea of what we shall be in four billion years. And this territory is fantastic.

That is our poetry. That is our beautiful story. It's our romanticism. Mu-ta-tion. We are mutants. And if we don't deeply understand, if we don't integrate that we are mutants, we completely miss the story. Because every generation thinks we are the final one. We have a way to look at Earth like that, you know, "I am the man. The final man. You know, we mutate during four billion years before, but now, because it's me, we stop. Fin. For the end, for the eternity, it is one with a red jacket."

ולמה אנחנו צריכים ארכיטקטורה ארגונית? כי זו המוטציה הבאה של הנדסת תכנה. כי אנחנו אפילו לא בחצי הדרך. כי מאחורינו יש ערימות של ספרות שמדברת על בנייה של מערכת, אבל אנחנו לא באמת יודעים לבנות ארגון שעובד. כי ארכיטקטורת IT של ארגון שלם זה הדבר הבא שאנחנו צריכים ללמוד, ואנחנו עדיין מנסים – עם שיטות לקשר בין מערכות שונות (EAI, SOA וחברים), עם מחשבות להפוך את הארגון למערכת אחת (ERP) או בבורות ועיוורון מוחלטים – מפתחים מערכות מערכות כמו שעשינו עד עכשיו ומקווים שאיכשהו, אם לא תכנון חשיבה והפקת לקחים יובילו אותנו לפתרון, אולי המזל, הקארמה, הקב"ה ושתי שיני שום מתחת למקלדת יגרמו ל IT שלנו להתאים לצרכי הארגון ולהיות יעיל, גמיש ואתלטי כמו שאנחנו חולמים אותו.

מחר נדע איך לחשוב על כך הארגון בבת אחת בלי לאבד את הצפון כמו שהיום אנחנו יודעים לחשוב על מערכת אחת.

ומה נצטרך ללמוד הלאה? הניחוש שלי – ואנחנו כבר רואים את זה קורה – שהתשובה נמצאת באינטרנט ושמהר מאד נגלה שכולנו שוחים בדייסה טכנולוגית אחת גדולה (מישהו מאחורה מלמל cloud? כן, זה חלק מזה). אבל זה נושא לפוסט נפרד.